יום חמישי, 31 בינואר 2013

גיחות (Mimi)

הינה אני!!! אני רואה אותי!!!

אחרי הרבה זמן שקצת איבדתי כיוון, אני מתחילה לחזור. מפציעה החוצה כל יום קצת יותר. זה לא ששכחתי את ההריון המזויע, ולא ששכחתי את חודש תשיעי רצוף הצירים, הלילות בלי שינה (כי מי יכול לישון עם צירים??? וזה לא לילות בלי שינה כמו עכשיו כי הטמגוצ'י מתעורר, אלה היו לילות זוועה, כמו טריפ רע) וגם לא את הלידה המגעילה או את ההתמודדות עם טמגוצ'י בן יומו כשאין לי מושג מה עושים עם אחד כזה.

אבל תכף נציין 3 חודשים מאז הלידה, ואני מתחילה לראות אותי לפעמים.

אתמול שמתי לב שהקינדל יצא מהמגירה. אני, תולעת ספרים שגומעת 1500 עמודים בשבוע, לא נגעתי בקינדל שלי אולי חצי שנה. אבל הוא חזר למקום כבוד ליד המיטה, ואפילו סינכרנתי אותו עם האפליקציה של הקינדל באנדרואיד החדש שלי. אה כן ויש לי אנדרואיד חדש!!! לא כזה אנדרדוג - S3 המפורסם, אבל חזרתי לעצמי מספיק כדי לפנות זמן לקנות אותו.

וגם מכונת התפירה יצאה החוצה. אני זוכרת שהמכונה הייתה בשימוש עד תחילת חודש שמיני בערך, והיו לי עוד המון פרויקטים לסיים לפני הלידה, אבל אז התחילו הצירים והייתי מסוגלת לשבת לתפור לא יותר משעה רצוף. אבל השארתי הכל בחוץ כי אני תכף בחופשת לידה ואני ארצה לתפור... אז זהו שכשחזרתי מ5 ימי אישפוז, הדבר הראשון שעשיתי היה לאכסן את פינת התפירה שלי בארון. האיש עמד לידי אז ואמר שהוא רצה לעשות את זה לפני שאחזור הביתה אבל אז החליט שעדיף שאני אעשה את זה, ותהינו יחד מתי אשתמש בה שוב. אז הינה - היא בחוץ. אמנם הדבר היחידי שתפרתי בנתיים היה בובה לטמגוצ'י, אבל תפרתי.

ושידת החפצים שלי שהפכה לשידת החתלה- חוזרת אלי, וחזרתי לעשות ספורט, ואני מתאפרת דומה יותר לתמיד, ופחות כמו בשנה האחרונה. את המידה עוד לא החזרתי לי, אבל עוד חודשיים אני חוזרת לעבודה לתפקיד חדש ודי מלהיב, ומצאתי לי תחביב חדש - סקראפבוק דיגיטלי (לא שיש לי זמן לזה, אבל למצוא תחביבים חדשים זה סוג של תחביב בפני עצמו)

אז אני פה. מגיחה לכמה דקות פה וכמה דקות שם. שוכבת לי במיטה ב430 בבוקר כי לא נרדמתי אחרי ארוחת הלילה האחרונה של הטמגוצ'י, והכלבה ישנה ביני לבין העריסה, ושני חתולים ישנים לי על הרגליים - אחד על כל רגל, והאיש חורפ באמצע המיטה לידי. ואני מכורבלת לי עם הלפטופ וכותבת. 

אני חושבת שעכשיו אני מתחילה להרגיש שאני יכולה להנות מהאמהות. דווקא עכשיו שאני מתחילה למצוא דרכים חזרה אל עצמי, אני יכולה להנות מלהיות אמא.

הדבר הבא יהיה למצוא דרך לשזור את להיות אמא, עם להיות מי שהייתי. והדרך עוד ארוכה, אבל אני לא מוותרת עלי, ואני לא מוותרת על להיות אמא כמו שאני חושבת שאמא צריכה להיות, רק שזה תפקיד מתיש ושוחק ובולע הכל. ואני מסרבת להיבלע.

יום שבת, 19 בינואר 2013

מושי מושי (Nono)

כמעט שכחתי לחלוק איתכם את כריות ה"מושי מושי" החמודות שלי...


יום חמישי, 17 בינואר 2013

סוף (טוב) לסאגת הכובעים (Nono)

אני לא אוהבת שעובר הרבה זמן בין פוסטים שלי.
והפעם שוב זה קרה.
טוב, נו, סוף סמסטר מגיע, העומס מתגבר... תחליקו לי את זה :)

יום שלישי, 15 בינואר 2013

בדרך (Nono)

בגלל שאני אוהבת לתפור שמיכות, לפעמים לוקח זמן עד שיש מה להראות.
החלטתי שזה לא מוצדק! למה לא לחלוק פרוייקטים גם כשהם "בדרך"?
מה שקוראים - work in progress, או WIP. אז אצלי קוראים לזה - בדרך.