יום שלישי, 14 במאי 2013

סניקרס בשלג (Nono)

לא זוכרת אם סיפרתי, נסעתי לפני חודשיים (מרץ) עם הקטנטונת למונטריאול (קנדה) לשבועיים. הצטרפנו לבעלי בנסיעת עבודה ארוכה ביותר שהייתה לו, כדי שלא נשכח איך הוא נראה D-:

היה מרץ, היה קר (קר ברמת סופת שלג), היה די משעמם כי היינו במלון ליד שדה התעופה ולא בדאון-טאון, וכי באינטרנט היה כתוב שיש 6 מעלות מתחת לאפס, אבל מרגיש כמו 17 מתחת לאפס, בגלל הרוח. אז לא יוצאים יותר מדי.
אני ממש לא הייתי ערוכה לסיפור המושלג הזה. הייתי עם סניקרס, למען השם (מה חשבתי? לא חשבתי).


ברור שיש במונטריאול מה לראות, יש איפה לטייל ויש מקומות ונופים מדהימים, אבל הפוסט הוא לא על זה. הוא על בדים.
תכננתי להתפרע ולהינות עם קניות בדים, שהנחתי שיהיו בשפע (חו"ל, לא?).
טעיתי!
מסתבר שסצנת ה-quilting והתפירה לא חזקה במונטריאול, למעט רשת החנויות Fabricville והחנות (המהממת) Effiloche, אין על מה לדבר (כמעט). והבדים יקרים!!! מפתיע, אני יודעת... יותר מ-10 דולר קנדי למטר (בערך כמו דולר אמריקאי...).
באותו הרחוב של Effiloche יש עוד חנויות בד, לפי מה שהבנתי זה רחוב "נחלת בניימין" של מונטריאול, אבל לצערי לא הספקתי להגיע אליהן. אולי שם הייתי מוצאת מציאות? נו שוין, לעולם לא נדע. בואו נשמח שאנחנו בארץ החמימה (לפעמים יותר מדי) שלנו.

השלל מועט, רק כדי לעודד את עצמי קניתי את המקבץ הזה:



הממממ עושה לי חשק לתפור D:
אם למישהי יש טיפים, מקומות שהיא מכירה במונטריאול ששווה לקנות בהם בדים - אשמח לשמוע!
וגם סתם מי שרוצה להשאיר תגובה כדי שאדע שהייתה פה - זה תמיד משמח.

חג שבועות שמח.

Nono


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה