לא בדיוק מזללה - עסקית צהריים במזללה של מאיר אדוני(Lala)

אני אתחיל מלהסביר שאין תמונות כי שוב לא היה לי נעים לצלם.

יום ראשון, ערב חג שמחת תורה. יומולדת לי! 

אחרי שכבר היינו במזללה בערב פעם אחת, החלטנו לנצל את העסקית הדי משתלמת שלהם.
הוזמן שולחן לשעה שלוש והמסעדה גם הייתה די מלאה. זה כייף. אני לא אוהבת לאכול במסעדות ריקות – גם כאלה שאני מכירה ויודעת שאני אהנה בהן.

תפריט העסקית בנוי כך שמקבלים מנה ראשונה אחת מתוך מבחר של 4, לחם, ומנה עיקרית – כשמחיר העסקית הוא כמחיר המנה העיקרית.

כששאלתי את המלצרית אם אפשר, אפילו בתוספת תשלום, לשנות את אחת מהמנות הראשונות (זכור לי לטובה הסביצ'ה והטרטר הפלשתיני) נעניתי בשלילה.
אמרתי לה שזה קצת מבאס ששתיים מתוך 4 מנות הן סלט, ואחת אחרת היא לחם – כשגם מקבלים לחם. כמובן שדאגתי להסביר לה שאני לא באה אליה בטענות ורק מבקשת להעביר את זה הלאה.
הרי ברור לי שהיא לא קובעת מה מותר ומה אסור.
בסוף הזמנו לראשונות:
סלט פטוש, עגבניות, בצל אדום, שום, לחם אבוד בגריל וגבינת פטה.
ואיקרה מוקצפת, סלט צנונית, בצל ירוק ומלפפון.
לפני הראשונות הגיע הלחם. הלחם טעים. מאוד. אם כי משהו לא ברור לי – מגיעים שני אנשים, 3 פרוסות לחם קטנות.. נראה לי קצת מוזר. שימו 2, שימו 4. דווקא 3?
(אגב, נתקלתי בזה בעוד מקומות. זכור לי ערב בגוצ'ה שבו שילמנו על מנת לחם. היינו 4 אנשים. הגיעו 3 פרוסות! 3! פניתי למלצר בטענה שזה קצת חצוף לשים במנת לחם שעולה 12 ₪ 3 פרוסות כשיושבים 4 אנשים. הוסיפו פרוסה)
כשהגיעו הראשונות צ'ופרנו על חשבון הבית גם בראשונה נוספת - סלט קיסר, לבבות חסה רומית, איולי "סיזר", קרוטוני שום וביצה קשה – אחלה תשומת לב של המלצרית!
בהמשך שמתי לב שכל אחד מהשולחנות שישב באזורנו צ'ופר על חשבון הבית בשלב מסויים – לא יודעת אם זו מגמה של המסעדה, או שהיו הרבה פשלות לתקן
סלט הפטוש מעולה בעיני, הירקות היו טריים וגבינת הפטה שהם משתמשים בה ממש טעימה לי.
איקרה אני לא אוהבת בכלליות (על אף חיבתי הגדולה לדגים, פירות ים ודגים מלוחים... לאיקרה לא התחברתי) אבל הזוגי אמר שהוא מעולה. יותר קציפתי ואוורירי ממה שהוא רגיל לאכול בדרך כלל.
סלט הקיסר לטעמי קצת סתמי. חתיכות חסה גדולות (ולמה הפסיקו לחתוך חסה במסעדות. שיקרעו אותה.. משהו.. ), ביצה קשה, רוטב טעים.. ובכל זאת לא השאיר עלי רושם מיוחד.
לעיקריות בחרנו:
ריזוטו, קלאמרי מקומי במילוי שרימפס, בורגול, פרמז'ן, בייקון, חמאת עגבניות חרוכות, ארטישוק קונפי וזיתי קלאמטה - עולה 87 ₪ - הריזוטו גם כן היה מעולה, עשוי כהלכה והקלמארי הממולא בכל טוב – תענוג.
נקודה לא ברורה מספר 2 – המלצרית דאגה לציין שבנוסף לכתוב בתפריט בקלאמרי יש גם חציל. אמרנו אחלה. אבל כשקיבלנו את המנה מיד בלט לי (לצערי לרעה כי אני לא אוהבת) הטעם החזק מאוד של גרגרי קימל.
דווקא במקום שהמנות מפורטות בכזה פירוט חבל לי שהשמיטו תבלין בעל טעם כל כך דומיננטי. עם זאת, בהוצאה הצידה (לפני כל ביס שלי) של הגרגרים המנה הייתה לשנינו טעימה מאוד.
ובהמלצת המלצרית - נתח לבן קונפי, פירה קלאסי מוקצף, תירס, כרוב צלוי בחמאה, בייקון, אגוזים, סלרי ברוטב ברביקיו קלאסי – עולה  87 ₪. מנה שומנית כצפוי אבל טעימה מאוד.
החלק העליון של הנתח היה (אני מניחה) שומן שהתקשה. מאוד. אני לא הצלחתי לנגוס בו. חבל – נראה כמשהו טעים. הפירה מאוד טעים ושילוב טעמים מוצלח.
לקינוח הזמנו "קסטה", קוקי גלידה קקאו ואגוזים, גלידת חמאת בוטנים וקציפת שוקולד -  45 ₪. מגיעה עם מנת אספרסו לשפיכה על הגלידה. מנה נחמדה. מאאאווודדד מתוקה וטעם מאוד חזק של חמאת בוטנים.
חביב – לא יותר. שנינו יחד אפילו לא סיימנו את המנה.

הזוגי שתה בירה, אני שתיתי מים
החשבון הסתכם במעט פחות מ 300 ₪ (לא זוכרת בדיוק). אין ספק שמחיר שווה.
עם זאת, אני חושבת שגם עד הפעם הבאה שאבקר בה יעבור זמן מה. ברבות מן המנות שילוב הטעמים לא קוסם לי אישית,
ומהסתכלות חוזרת עכשיו בתפריט באתר, אני חושבת שאצטרך קצת להתאמץ כדי למצוא מה *עוד* לאכול שם. אה, וגם העניין עם הראשונות בעסקית מבאס.
על אף השם, מזללה, לא הרגשתי שאכלתי המון וכמובן שלא ויתרתי על ארוחת ערב גם המחירים (במיוחד בערב) לא באמת תואמים השם...
אין ספק שטעים (ואני חושבת שבעיקר מעניין) במזללה, אם כי זו לא מסעדה שהייתי ממליצה עליה לכל אחד.

אה, ותהיות שהיו לי לפני ההזמנה –

התפריט מחולק ל 01,02,03,04. 01 אלו מנות ראשונות, כל השאר סוג של עיקריות/גדולות.
המלצרית הסבירה שכל מה שנמצא תחת מספר 02 בתפריט אלו הן מנות קרות. יש שם 7 מנות. אלו המון מנות קרות בתפקיד מנה עיקרית, לא?
העסקית לא כוללת שתיה, ואם זכור לי נכון (מהפעם הקודמת) אין להם שתיה קלה בכלל. מה הקטע? הפעם שתיתי מים (מהברז)

ועכשיו, אחרי כל החגים האלה, דיאטה!

בברכת חזרה קלה לשגרה, 

Lala